בריאות

5 דרכים להילחם בקרציות ובפרעושים

לקראת הקיץ מתחילים להגיח פרעושים, קרציות וזבובים עוקצים אשר נטפלים לחיות המחמד שלנו. מעבר לעובדה שהם מטרידים מאוד, חשוב למנוע ולהדביר טפילי עור מסיבות בריאותיות, הן של בעלי החיים והן שלנו.

אהבתם? שתפו

מאת: ד"ר דיויד רוזנבלט

בחודש יולי, 1999 התקשרה אליי חברה לעבודה בהיסטריה מוחלטת. לאחר שהרגעתי אותה היא הצליחה לספר לי את הסיפור הבא: המטפלת של בתה התינוקת צלצלה אליה ואמרה לה: "רויטל, יש לי משהו לא טוב לספר לך…". רויטל חשבה שקרה הגרוע מכל. "מצאתי קרצייה הולכת על התינוקת" המשיכה המטפלת בקול טראגי: "אני מצטערת כל כך. אני מרגישה כאילו זו אשמתי… לא ידעתי איך לספר לך…". בקיצור, אסון כבד פקד לכאורה את המשפחה. מובן, שמיד הרגעתי את רויטל. "לא קרה כלום, אין מה לדאוג, קרציות בדרך כלל לא עושות כלום, לבנות שלי כל הזמן יש קרציות…" וכיוצא באלה מילות נחמה. למחרת נפטר הזמר מאיר אריאל מקדחת הבהרות הים תיכונית שעוברת בקרציות. הרגשתי די מטומטם.

קרציות – יש המון סוגי קרציות והן מעבירות מגוון של מחלות ולכן לא אוכל לפרוס כאן את כל היריעה.
במאמר זה אזכיר שלוש קדחות קרצית חשובות:

• קדחת המערות הנגרמת על ידי החיידק בורליה פרסיקוס. הבורליה מועברת על ידי הקרצייה אורניתודורוס תולוזאני, השוכנת במערות, מבנים נטושים וכד'. הקרצייה חפורה במעמקי האדמה או בדפנות מערות ומחכה שיגיע בעל חיים ממנה תוכל למצוץ דם. העקיצה לא מורגשת והמחלה באדם עלולה להיות קשה, ולעתים רחוקות קטלנית ללא טיפול נאות. הסימנים מתחילים שבוע אחרי החשיפה בצורה של חום וכאבים וחוזרים בהתקפים מדי כמה ימים. הטיפול פשוט, ואם מתחילים אותו בזמן המחלה אינה מסוכנת.
קדחת הבהרות הים תיכונית הינה מחלה שנגרמת על ידי החיידק הטפילי התוך תאי ריקציה קונורי. הריקציה מועברת על ידי קרציית הכלב החומה, ריפיצפלוס סנגווינאוס. זו הקרצייה שכולנו מכירים מחיות המחמד שלנו – הזכרים והנקבות הרעבות נראים כמו עכבישים חומים קטנים, והנקבות מלאות הדם נראות כמו בלון בצבע שחור עד אפור. קדחת הבהרות מתפתחת לאחר שקרצייה נגועה עוקצת אדם, ועל פי רוב גורמת למחלת חום, עם כתמים על הידיים. המחלה בדרך כלל קלה, אך ללא טיפול עלולה להסתבך ואפילו להיגמר במוות. אם אדם נעקץ על ידי קרציית הכלב, אין סיבה לדאגה. אבל, אם מתפתחת מחלת חום תוך שבועיים, יש להזכיר לרופא המשפחה שהייתה עקיצה. זו מחלה לא נפוצה, וניתן למנוע אותה על ידי הדברת קרציות.
אהרליכיוזיס היא המחלה המידבקת הנפוצה ביותר בכלבים בישראל. היא נגרמת על ידי חיידק קטן הנטפל לכדוריות דם לבנות ומתרבה בתוכן. כמו הנ"ל, גם אהרליכיה מועבר על ידי קרציית הכלב החומה. כלב שנדבק באהרליכיה יכול שלא לחלות או לחלות בדרגות חומרה שונות. הוא יכול גם לשאת את הטפיל לאורך זמן בלי להיות חולה. סימני המחלה הם מגוונים ולא חד משמעיים. הם כוללים חום, הגדלה של קשרי לימפה, חולשה, דימומים מהאף, שטפי דם תת עוריים קטנטנים וכו'. בשלב הראשוני, החריף של המחלה אפשר לטפל באמצעות אנטיביוטיקה ולהציל את הכלב. אם מזניחים והכלב עובר לשלב הכרוני של המחלה, הוא ימות באופן כמעט ודאי. אהרליכיוזיס היא מחלה נפוצה מאד, והדרך היחידה למנוע אותה היא על ידי הדברת קרציות בסביבה ועל הכלב.

פרעושים
הפרעוש הוא חרק טפילי אשר ניזון מדם. פרעושים מאד נפוצים ויכולים להיטפל לסוגי בעלי חיים רבים. הפרעושים הבוגרים חיים על הכלב או החתול, עוקצים אותם ומוצצים את דמם. נגיעות חריפה בפרעושים יכולה אפילו לגרום לאנמיה מחוסר דם.
לא ניתן לראות את שלבי הפרעוש שעל הרצפה בעין בלתי מזוינת, אך בפרעושים הבוגרים ניתן להבחין אם מסתכלים היטב על הפרווה של חיית המחמד. הפרעושים שחורים וניתן לראותם באזורים בהם הפרווה יותר דלילה. הם זזים במהירות ממקום למקום, כשהם צמודים לעור. אם לא מצליחים לראות את הפרעושים עצמם, ניתן להבחין בהפרשות שהם משאירים על חית המחמד. אם מברישים חזק את הפרווה עם מברשת או תנועות יד נמרצות, אפשר לראות שנושרים מהחיה פירורי לכלוך בצבע חום כהה.
התגובה האלרגית לעקיצות הפרעוש אינה מתבטאת דווקא במקום העקיצה, אלא במקומות שונים בגוף, ובמיוחד בגב סמוך לבסיס הזנב. לעתים קרובות הכלב המתגרד פוצע את עצמו ואז מתחילה גם דלקת עור חריפה הכוללת זיהום חיידקי אשר מתפשטת במהירות. תופעה זו מכונה "hot spot" ומחייבת התערבות וטרינרית.

 לפניכם 5 השיטות הביתיות העיקריות והיעילות להדברת טפילים:
1. הסרה ידנית – קרציות ניתן לשלוף עם פינצטה או עם האצבעות. את הקרציות שנשלפו יש להרוג. אפשר לשים אותן בקערה עם אלכוהול ואז לשטוף אותן. אם נוצר פצע מדמם במקום ממנו נשלפה הקרצייה, כדאי לחטא אותו עם קצת אלכוהול.
2. שמפו – סוגי השמפו השונים בדרך כלל יעילים אם משתמשים בהם כמו שכתוב על התווית. זה פתרון טוב לבעל חיים עם נגיעות גבוהה. השמפו יקטול את הפרעושים והקרציות שנמצאים על החיה, אך בדרך כלל לא תהיה פעילות המשך למניעת הדברה חוזרת.
3. ריסוס – יש מגוון תרסיסים נגד פרעושים וקרציות. נחשב מיושן, לא נוח לשימוש ומטריד מאד את בעל החיים בזמן ההשמה. אם יש חלופה יותר נוחה, עדיף.
4. קולר – בשיטת הקולר ושיטת הטיפות עליה יפורט בהמשך, אנחנו שמים חומר בנקודה אחת ומניחים לו להתפזר על פני כל הפרווה בעצמו. ישנם סוגי קולרים רבים, בעלי יעילות שונה. יש לשים לב אם הקולר עמיד במים או לא ולכמה חודשים יעילותו מובטחת. היתרון של הקולר הוא שהחומר הפעיל כל הזמן משתחרר ממנו והוא נוח מאד לשימוש. החיסרון הוא שאם הכלב או החתול מאבדים אותו צריך קולר חדש
5. טיפות (אמפולות) – שיטה זו נחשבת למתקדמת ביותר. חומר ההדברה מרוכז בתוך בקבוקון (אמפולה). מצמידים את פיית הבקבוקון לעור של החיה באזור העורף והחומר מתפזר על כל הפרווה וממשיך לעבוד למשך פרק זמן המובטח על ידי החברה. האמפולות באות בגדלים שונים לפי משקל בעל החיים. החומרים בהם נעשה שימוש אינם מסוכנים לבני אדם ולכן מדובר בפתרון היעיל ביותר.

שימו לב: הדברה על בעל החיים ניתן לעשות באמצעות מספר שיטות או שילוב ביניהן. בכל מקרה חשוב לקרוא היטב את העלון או את התווית. אין להשתמש בתכשירים ש/אין להם תווית בעברית ורישיון של משרד החקלאות, אפילו אם כתוב שהחומר "טבעי". יש לשים לב לאזהרות! ישנם חומרים המוגבלים מבחינת גיל בעל החיים, חומרים המוגבלים מבחינת משקל בעל החיים וחומרים מוגבלים לשימוש בעת הריון והנקה.