חברות

גם כלבים זקוקים למרחב אישי

גם כלבים זקוקים למרחב אישי

אהבתם? שתפו

הצורך במרחב אישי נראה לנו כצורך אנושי מאוד, אך חשוב להבין שגם כלב זקוק למרחב אישי – לא כל הכלבים רוצים או מסוגלים לתקשר עם כלבים או אנשים לא מוכרים. זה נורמלי לחלוטין.
כלב זקוק למרחב אישי ממגוון סיבות, כגון:

– סיבות רפואיות: לדוגמה מחלה, פציעה או החלמה מניתוח.

– סיבות התנהגותיות: כגון פחד, חרדה, ריאקטיביות, תוקפנות.

– כלב שנמצא בתהליך אילוף וטיפול התנהגותי: לדוגמא, כלב שלומד ללכת בצורה רגועה עם הרצועה וכל גילוי של חיבה יכול לגרום לו להתרגשות גבוהה ולחבל בתהליך הלימוד.

– הגיל והשלכותיו על הכלב: בעיות הנלוות לגיל כגון דלקת פרקים, בעיות ראייה, חוסר סבלנות לעוררות גבוהה וכו'.

– כלבים בתפקיד: כלבי שירות וכלבי עבודה.

איך אנו כבעלים של הכלב יכולים לעזור לו?
הבנת שפת הגוף הכלבית היא המפתח לספק לכלבים שלנו אינטראקציות בטוחות וחיוביות בעולם האנושי.

עלינו להיות אחראים ולכבד אותם – להתבונן בשפת גופו של הכלב ולפיה להבין מתי הוא רוצה גילויי חיבה ומתי הכלב זקוק למרחב אישי. אם נכבד זאת – נקבל בתמורה קשר חזק וטוב שמבוסס על אמון ונאפשר לכלב לגלות התנהגויות רצויות במקום תגובות לא נעימות, כתוצאה מכך שנדחק לפינה.
אסביר ואדגים: דמיינו שאתם עולים במעלית ריקה ומישהו נוסף נכנס אליה. במקום לעמוד בצד השני של המעלית, הוא מחליט לעמוד ממש צמוד אליכם – איך הייתם מרגישים? או במקרה אחר, אתם עומדים בתור כל שהוא והאדם שמאחוריכם עומד כל כך קרוב אליכם, עד כדי כך שאתם יכולים להרגיש את נשימתו על העורף שלכם… לא כל כך נעים לרובנו, אני מניחה.
עכשיו דמיינו אדם זר או אפילו מכר שנעצר לדבר איתכם, בזמן הטיול שלכם עם כלבכם, ולפתע בלי לבקש רשות, מתחיל ללטף את הכלב הרגיש שלכם, שלא אוהב קרבה ובטח לא ליטופים מאנשים. או דמיינו מקרה אחר בו כלב אנרגטי מגיח מולכם יחד עם הבעלים שלו וקופץ על הכלב שלכם – רק שהכלב שלכם ממש, אבל ממש אינו אוהב שכלבים מתקרבים אליו ובטח שלא קופצים עליו כאשר הוא רתום לרצועה. סביר להניח ששפת הגוף של כלבכם שידרה אותות מצוקה: הגוף הפך נוקשה, האוזניים הוסטו לאחור, הפה נסגר, העיניים הפכו קשות ועוד. זה הזמן שלכם לסיים באופן מידי כל אינטראקציה לא רצויה שכזו, על מנת שהכלב לא ירגיש שלא מבינים את האותות ששידר והוא צריך להסלים לשיטות תקשורת ברורות יותר, כמו נהימת אזהרה או חלילה נשיכה.

איך אנו כאנשים במרחב של הכלב יכולים לעזור לו? ואיך יוצרים אינטראקציה טובה ולא מאיימת?

נניח הוזמנתם להתארח אצל חברים חדשים, הם פותחים לכם את הדלת ולידם כלבלב. מה אתם עושים?
– תנו לכלב ליזום את הקרבה – הדרך הנכונה ביותר היא לתת לו לגשת אליכם מרצונו החופשי ולרחרח אתכם ולא לכפות עליו קרבה.

– שמרו על שפת גוף רגועה – אל תושיטו את היד אל עבר פניו וראשו של הכלב. תנועה זו נראית למרבית הכלבים כאיום. בנוסף, מומלץ שלא תנועו בתנועות חדות או נלהבות לידו.

– "צמצמו את הגודל שלכם" – רצוי לא להפנות את קדמת גופכם לכיוונו, אלא את צדי גופכם – כך תראו פחות גדולים ומאיימים. אך אל תכרעו על הרצפה ותזמינו אותו להגיע אליכם אם נראה שהוא לא מעוניין בקרבה. זו טעות נפוצה של הרבה אנשים שחושבים שבכך שהקטינו את עצמם והתיישבו בישיבה שפופה לכלב כבר אין סיבה לפחד ועל כן אפשר לקרוא לו. אם הוא לא בא מיוזמתו, הוא ככל הנראה עדיין לא מעוניין בקרבה.

– הימנעו מקשר עין ישיר עם הכלב, כיוון שבשפה הכלבית זה נחשב לאקט מאיים.

– בחרו בטון דיבור רגוע – לא טונים גבוהים מדי שעלולים לרגש אותו וכמובן לא טונים תקיפים.

– רק אם הכלבלב מגלה רצון ושמחה, בקשו רשות מבני המשפחה ולטפו אותו בצורה עדינה ורכה. הושיטו תחילה את ידכם כלפי מטה ורק אז לטפו באזורים המועדפים על מרבית הכלבים – בחזה, מתחת ובצדי הצוואר.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כלב חמוד ברחוב, בפארק, או בכל מקום אחר – בקשו רשות תחילה להתקרב ובטח ובטח לשאול לפני, אם ברצונכם ללטף. הנחו גם את ילדיכם לפעול באותה הצורה. ואם אתם בעליו של כלב שזקוק למרחב אישי, אל תהססו למנוע אינטראקציה בכל מחיר. זה לא משהו אישי שיש לכם נגד אנשים וכלבים אחרים, זה משהו חיוני שאתם עושים עבור כלבכם!

מירב גמליאל בושן – מאלפת ומטפלת התנהגותית לכלבים
וסופרת ילדים הכותבת בעיקר על עולמו של הכלב www.merav-dogs.com