למרות שיש המון סוגים של טאבי, נעשתה חלוקה לארבעה סוגים עיקריים:
קלאסי – הצורה של הפרווה הקלאסית היא כמו קוים מתעגלים בדרך כלל בצידי הגוף. קו מתעגל ממש כמו סימון מטרה.
פסים – הצורה הזו היא הנפוצה ביותר, פרווה עם פסים ברורים לאורך הזנב שנראים כמו טבעות בצבע כהה יותר. יש גם פסים על החזה, וגם בצידי הגוף. חוקרים מאמינים שזו הדוגמא המקורית של הפרווה אצל חתול הטאבי.
נקודות – במקום הפסים לאורך הגוף, לחתול טאבי מנוקד יש נקודות. הנקודות משתנות בגודל באזורים שונים בגוף ואפשר בקלות להתבלבל עם הטאבי המפוספס מכיוון שהדוגמא מאוד מאוד דומה.
כתמים – לטאבי הזה יהיו כתמים בצבע כהה יוותר מהפרווה שלו ולפעמים בצבע אפור חום. גם הטורטישל נחשב טאבי בגלל הכתמים על הפרווה.
בכל מקרה אפשר לראות טאבי בכל הצבעים וביניהם גם אפור, שחור וכתום. חתולי טאבי כתומים ברובם זכרים ובערך 20% מהם יהיו נקבות.
הסימן העיקרי של חתול טאבי
כמו שאנחנו מבינים, לחתול טאבי יש הרבה דוגמאות על הפרווה. אבל, יש סימן אחד שאפשר לראות אצל רוב חתולי הטאבי וזה האות M על המצח בין שתי העיניים. זה סימן שקשור להרבה מאוד מיתוסים ואגדות על חתולים. אבל האמת היא שההסבר לאות M על המצח היא גנטית. הדוגמאות על הפרווה של חתולי טאבי הן תוצאה של שלושה סוגים של גנים שנמצאים בהרבה חתולים אחרים. המשמעות, בגדול, היא שכמעט כל חתול הוא חתול טאבי, זה רק ברור יותר אצל החתולים עם הדוגמאות על הפרווה.
אצל חתולים גדולים, טיגריס למשל, הסימנים האופייניים בפרווה של טאבי עוזרים להם להיות טורפים טובים מאוד. הפרווה מסייעת להם בזמן שהם בהסוואה, כשהם מסתתרים בשטח ומחכים לטרף הבא.
מאיפה הגיע השם טאבי
חוקרים מניחים שהמילה טאבי הגיעה מהמילה אטאביה שהיא בעצם שם של אזור בבגדד, עיראק. אזור זה היה ידוע בבגדי פסים ומשי איכותי. המשי הגיע גם לאנגליה והמילה טאבי הפכה במאה ה-17 – 18 למילה מאוד נפוצה שמתארת את החתול המפוספס עם פרווה רכה ונעימה.
האופי של חתול טאבי בדרך כלל מאוד חברותי ולא תוקפני, בהנחה שהוא חי בסביבת מחיה שמספקת לו את הצרכים שלו. חתול מפתח בעיות התנהגות בגלל תנאי מחיה לא מתאימים. מנסיוני הרב, האנשים שמגדלים חתול טאבי יגידו שהוא הכי חברותי, אוהב לשחק, סקרן וחוקר. מה שבטוח, הם מחממים את הלב ומוסיפים רק טוב לנפש של כולנו.
אורלי זכאי, יועצת התנהגות חתולים
