יוצאים לדרך – בואו נעבור לטיפים:
מעבר הדרגתי:
הקלו על כלבכם להיכנס ל'שגרת הלבד', על ידי הגדלה הדרגתית של הזמן שהוא מבלה בלעדיכם. התחילו בהיעדרויות קצרות, כמו השארתו לבד לכמה דקות (צאו החוצה או לכו לחדר אחר לכמה דקות) והאריכו את משך הזמן בהדרגה על פני מספר ימים או שבועות. המעבר ההדרגתי הזה עוזר לכלבכם לבנות ביטחון ולהבין שבסוף אתם תמיד חוזרים.
צרו שגרה יומית:
קבעו לוח זמנים עקבי להאכלה, טיולים, זמן משחק וזמן לבד. יכולת חיזוי הדברים יכולה לעזור לכלב שלכם להרגיש בטוח יותר ונינוח יותר.
קבעו מקום בטוח ונוח בבית:
קבעו אזור ספציפי בבית עבור הכלב שלכם, בו יוכל לשהות בזמן היעדרותכם. ודאו שהחלל מאובטח, מאוורר היטב ומכיל פריטים מוכרים כמו מיטה, צעצועים וקערת מים. חלל זה אמור לספק לו תחושת בטחון ורוגע.
אסוציאציות חיוביות:
קשרו חוויות חיוביות לזמן שהותו לבד, על ידי מתן חטיפים, עצמות לעיסה וצעצועי האכלה מעניינים עם מילוי טעים. בצורה זו תיווצר אצלו אסוציאציה חיובית עם ההישארות לבד והוא יוכל לחוות אותה כחוויה מתגמלת.
פעילות גופנית וגירוי נפשי:
ודאו שהכלב שלכם מקבל פעילות גופנית מספקת וגירוי נפשי לפני שאתם משאירים אותו לבד. כלב עייף נוטה יותר לנוח ולהירגע במהלך היעדרותכם. אז צאו עימו לטיול, שחקו עימו, תרגלו תרגיל מוכר או למדו אותו תרגיל חדש. אל תשכחו לפני עזיבתכם להשאיר לו צעצועי האכלה וחידות מזון שיעסיקו אותו, לפחות בדקות הראשונות להיעדרותכם.
ספקו עיסוק במהלך ההתארגנות שלכם:
כאשר אתם מתחילים בהתארגנות והכלב מבחין בסימני עזיבה (התלבשות, קשירת נעליים, הכנת תיק, לקיחת מפתחות….), ספקו לו משהו להתעסק איתו (רצוי משהו טעים ומתגמל) – המגמה היא שהכלב יהיה פחות רגיש לרמזים אלו וסימני העזיבה יהפכו למשהו "ברקע" ולא "ביג דיל" מבחינתו.
חזקו את הביטחון של כלבכם:
חשוב לשמור על שגרת אימונים ומשחקים קבועה עם כלבכם כדי לבנות את הביטחון העצמי שלו ולחזק התנהגויות חיוביות ורגועות בבית. לכלבים בעלי בטחון בדרך כלל קל יותר במצבים שונים, ביניהם הישארות כלב לבד בבית.
חגגו הישגים:
שבחו ותגמלו את כלבכם על ההתקדמות בשהייה לבד. חגגו אפילו ניצחונות קטנים, כדי לחזק התנהגות חיובית ולהגביר את הביטחון העצמי שלו.
הימנע מענישה:
לעולם אל תענישו את כלבכם על גילויי חרדה או התנהגות הרסנית שעלולים להתרחש במהלך היעדרותכם. ענישה רק מגבירה את הלחץ ויכולה להחמיר את חרדת הפרידה וכן להסלים התנהגויות אחרות. במקום זאת, התמקדו בהפחתת הלחצים בבית באופן כללי וחזקו את הביטחון של כלבכם, כאמור בסעיפים הקודמים.
שקלו מעון יום או דוג ווקר:
אם הכלב שלכם נשאר לבד בבית לפרקי זמן ארוכים, שקלו להביא אותו למעון יום של כלבים כמה פעמים בשבוע או לשכור את שירותיו של דוג ווקר. בצורה זו תספקו לו אינטראקציה חברתית ופעילות גופנית הכרחית במהלך היום, כאשר לכם אין אפשרות לספק לו זאת.
זכרו, כל כלב הוא ייחודי, וייתכן שייקח לכלב שלכם זמן להסתגל להיות לבד בבית לאחר חופשת הקיץ. היו סבלניים, עקביים ומבינים בזמן שאתם עוזרים לחבר הפרוותי שלכם לעבור את שלב המעבר הזה. על ידי יישום מעבר הדרגתי, יצירת מרחב נוח, מתן אסוציאציות חיוביות, הבטחת פעילות גופנית וגירוי מנטלי, בניית ביטחון עצמי, ושמירה על שלווה, אתם יכולים לעזור לכלבכם להסתגל להיות לבד בבית.
מירב גמליאל בושן – מאלפת ומטפלת התנהגותית לכלבים
וסופרת ילדים הכותבת בעיקר על עולמו של הכלב www.merav-dogs.com
