מאת: ד"ר דיויד רוזנבלט, וטרינר
כשאנשים עם אלרגיה לכלבים נחשפים לכלב, מתחילה תגובה נשימתית אשר מתבטאת בדרך כלל בנפיחות, אדמומיות, התגרדות, נזלת, דמעות וקשיי נשימה. אנשים רבים סבורים שהתגובה היא לפרווה של הכלב, אך מסתבר שזה לא מדויק. עד כה זוהו שלושה חומרים שמקורם בכלבים ואשר יכולים לעורר את התגובה: שתן, רוק וקשקשים (שבבי עור מת). חומרים אלה נמצאים בכל מקום בו חי האדם, אך כמובן בכמויות גדולות יותר בבתים בהם חיים כלבים. מכיוון שיש קשר ישיר בין קשקשים לנשירה, נוצר הרושם כאילו אנשים אלרגיים לפרווה של הכלב. ובאמת, ישנם אנשים רבים עם לאלרגיה לכלבים שחשים הקלה כשהם במחיצת גזעי כלבים עם פחות נשירה מגזעים אחרים. גזעים אלה אף זכו לכינוי "כלבים היפואלרגניים", על אף שכל רופא אלרגיה יסביר לכם שאין באמת חיה כזו.
ה-AKC (ארגון הגזעים האמריקאי) מציין מספר גזעים המתאפיינים בפחות נשירה אשר עשויים להתאים לאנשים עם אלרגיה לכלבים. רשימה זו כוללת:
● טרייר אמריקאי חסר שיער – ברור שיש לו פחות נשירה, כי הוא כמעט קירח לגמרי. מדובר בכלב נוח לגידול המתאים לכל משפחה.
● כלב אפגני – בשל הפרווה הארוכה והשופעת שלו, לא ניתן היה לנחש שגזע זה מעורר פחות אלרגיה. אך, פרוותו של כלב מקסים זה נושרת פחות מגזעים אחרים, אם דואגים לו למזון טוב ולטיפוח.
● בישון פריזה – תלתליו הצחורים והנעימים של כלב חמוד זה מאופיינים בנשירה מופחתת.
● סיני מצויץ – מלבד ציצת שיער על קודקודו, אוזניו ובקצה זנבו, הכלב הזה כמעט קירח לחלוטין. תכונה זו תורמת להיפו-אלרגניות שלו. מדובר בכלב קטן, בעל מראה משעשע, שובב ונוח לגידול.
● שנאוצר בגדלים שונים – לכלבים מגזע זה יש פרווה יפה, במיוחד בפנים. לשנאוצרים בדרך כלל יש פחות נשירה בהשוואה לגזעים אחרים ולכן הם פופולאריים בקרב אנשים עם אלרגיה לכלבים.
● פודל בגדלים שונים – בזכות מערך הפרווה המטולטל, המבדיל את הפודל מרוב גזעי הכלבים, ובזכות מגוון הגדלים והצבעים שלהם, פודלים נחשבים לכלב ההיפואלרגני הנפוץ ביותר. מדובר בנוסף בגזע מאד חכם וקל לאילוף.
● לברדודל (הכלאה בין לברדור ופודל) – על אף שטרם זכה להכרה כגזע במועדונים שונים בעולם, לברדודל נחשב לכלב "היפואלרגני" בזכות הפרווה הפודלית שלו. הוא כלב אהוב מאד בגלל שיש לו מזג של לברדור ופרווה נוחה של פודל.
כמו בכל אלרגיה, גם באלרגיה לחיות מחמד, ההמלצה העיקרית לסובלים היא להימנע ככל שניתן מחשיפה לחיה.
כשמדובר באלרגיה לכלבים זו משימה לא פשוטה ואנשים רבים ייעזרו גם בתרופות אנטי-אלרגניות. בנוסף, לעתים ישנה אפשרות לבצע טיפול באמצעות זריקות. יש להיוועץ עם רופא אלרגולוג בנדון.
אם החלטת להמשיך לגדל כלב, על אף שאובחנת במרפאת אלרגיות כאלרגי לכלבים, אפשר להפחית את החשיפה לאלרגנים על ידי:
● האכלת הכלב במזון איכותי עם רמה נאותה ומאוזנת של חומצות שומן חיוניות אומגה 6 ואומגה 3, על מנת להבטיח פחות התקשקשות של העור ופחות נשירה.
● רחיצת הכלב פעם בשבוע עד שבועיים להרחקת קשקשים.
● אוורור של חללי המגורים ושימוש במזגנים עם מערכות סינון מתקדמות.
● הימנעות משינה עם הכלב באותו חדר.
● שאיבת אבק לעתים קרובות עם שואב טוב.
● הוצאת שטיחים מהבית.
לסיכום, חשוב להיוועץ עם רופא מומחה לאלרגיות על החיים עם אלרגיה לכלבים ולא למהר לוותר על העונג של גידול כלב, אלא אם אין ברירה.
