מאת ד"ר דיויד רוזנבלט – רופא וטרינר
השמנת יתר בחתולים היא כבר מזמן המגיפה החשובה ביותר הפוקדת את עולם הווטרינריה המודרנית. שיעור חתולי הבית השמנים בעולם המערבי הולך ועולה ועמו אנו עדים לעלייה מדאיגה במחלות הנגרמות כסיבוך של השמנת יתר.
בשנת 2005 רופא הווטרינר ד"ר ארני וורד ייסד את האגודה למניעת השמנת יתר של חיות מחמד, אשר פועלת מאז להעלות מודעות בנושא ולהנחיל קווים מנחים בקהילת הרופאים הווטרינרים העולמית.
בסקר האחרון שהאגודה פרסמה מדווח ש-60% מהחתולים בעולם המערבי סובלים מהשמנת יתר, עלייה של 1% בהשוואה לשנה הקודמת. כמעט 34% מוגדרים כ-Obese, כלומר השמנת יתר חריפה.
חברת הביטוח Nationwide, המבטחת כ-700,000 חיות מחמד, אספה נתונים על תחלואה של חיות מחמד ומפרסמת כעת מידע על 10 המחלות הנפוצות הקשורות להשמנת יתר בחתולים:
1. מחלות בדרכי השתן
חתולים שמנים נוטים לסבול יותר מדלקות ואבנים בשלפוחית ובדרכי השתן. לחתולים שמנים יש נטייה גבוהה יותר לפתח אבנים מסוג אוקסלאט בדרכי השתן, תופעה המגבירה דלקות וסיבוכים. מדענים לא מבינים בדיוק את הקשר בין השמנה לאבנים אלה, אבל המספרים מדברים בעד עצמם.
2. כשל כליות
לכליות יש תפקיד חיוני בסינון הדם והרחקת פסולת מהגוף דרך השתן. כשתפקוד הכליות יורד, כל מערכות הגוף מושפעות ואם התפקוד מתדרדר עוד הדבר יכול לגרום למוות. נמצא קשר בין השמנת יתר לבין הסיכוי לחלות בכשל כלייתי. הקשר ככל הנראה נגרם מהעובדה שהכליות עובדות "שעות נוספות" כדי לתת מענה לעודף המטבוליזם הנוצר מעודף משקל, ובנוסף, השמנת יתר לעתים קשורה בלחץ דם גבוה אשר מעלה את הלחץ בכליות ופוגע בתפקוד לטווח ארוך.
3. סוכרת
בחתולים מחלת הסוכרת קשורה באופן ברור להשמנת יתר ויש מצבים שהיא אפילו הפיכה, אם מפחיתים משקל בזמן. במחלה זו המערכת המטבולית של החתול מתקשה לווסת את רמת הסוכר בדם, לאו דווקא בגלל מחסור בהורמון האינסולין (כפי שקורה בסוכרת נעורים), אלא בגלל ירידה בתגובה לאינסולין.
4. אסתמה
אסתמה בחתולים מתרחשת כאשר מערכת החיסון של החתול מתבלבלת ויוצרת תגובה דלקתית בעת חשיפה לחומר בלתי מזיק. במילים אחרות, מדובר התופעה אלרגית. האסתמה בחתולים מתבטאת במערכת הנשימה ויכולה להיות מאד מסוכנת. לא ברור ב-100% מה הקשר בין השמנת יתר לבין התופעה אך עם המספרים אי אפשר להתווכח. סברה אחת היא שרקמת השומן מהווה מקור עשיר לכימיקלים מתווכים (mediators) המשתתפים בתהליכי דלקת ומגבירים אותם.
5. מחלות כבד
כמו בבני אדם, הכבד לעתים קרובות מושפע מעודף שומן, ובעצמו הופך לשומני. כבד שומני לא מתפקד באותה יעילות כמו כבד בריא, וכתוצאה מכך, קיים קשר ישיר בין מחלות כבד שונות לבין השמנת יתר. במקרים רבים הנזק הכבדי הפיך עם החזרה למשקל תקין.
6. דלקת פרקים
דלקות פרקים מתרחשות ממגוון סיבות, בין היתר משחיקה טבעית של המפרקים המתרחשת לאורך שנים. מוכח כי, שיעור הסובלים מדלקות פרקים, כמו גם חומרת הדלקת והכאב, עולים ככל שהמצב הגופני נוטה לעודף משקל. המפרקים פשוט לא בנויים לשאת את המשקל העודף.
7. לחץ דם גבוה
לחץ דם גבוה, קשור לתפקוד הכליות והלב ונפוץ יותר אצל חתולים שמנים. המאמץ הנוסף של הלב והפגיעה בכשירותו מעלים את לחץ הדם. לחץ הדם הגבוה יכול לפגוע במערכת השתן, בראייה ובאיברים נוספים. לחץ הדם הגבוה משפיע גם על הלב, אשר משפיע על לחץ הדם ונוצר מעגל שלילי אותו ניתן לעצור לעתים קרובות על ידי הפחתת משקל.
8. כשל לב
שריר הלב פעול ללא הפסקה להזרמת דם לכל איברי הגוף. כאשר המשקל עולה הלב צריך לעבוד קשה יותר לספק את אותה כמות דם. בחתולים לחץ זה עלול להשפיע על יכולתו של שריר הלב להתכווץ באופן יעיל ואף לגרום לדליפות של מסתמי הלב. חתולים בדרך כלל לא סובלים מהתקפי לב בגלל חסימת עורקי הלב, כמו אצל אנשים. התופעה הנפוצה יותר היא כשל בשל עומס עבודה. לעתים קרובות, הפחתת משקל משפרת את תפקוד הלב.
9. הפרעות בכיס המרה
כיס המרה הוא איבר קטן המחובר דרך צינור המרה למעי והוא מייצר חומצות מרה החיוניות לתהליכי עיכול. תפקודו קשור ישירות לתפקיד השכן הגדול שלו, הכבד. מחלות כיס מרה כוללות אבנים ודלקות בכיס המרה וחסימות ודלקות בצינור המרה. תופעות אלה נפוצות יותר בקרב חתולים שמנים בהשוואה לחתולים עם מצב גופני תקין. כמו כן, כדאי לשים לב, שאם עושים לחתול שמן דיאטה לא מבוקרת והוא מרזה מהר מדי, עלול להיגרם נזק שמקורו הכבד ועלולות להיגרם מחלות כיס מרה.
10. פגיעה בתנועתיות עמוד השדרה
כשחתול נעשה שמן מדי הוא מאבד את הגמישות שלו בעמוד השדרה והדבר משפיע על היכולת שלו לזוז וגורם לכאב בתנועה. בעקבות כך החתול נמנע מטיפוח הפרווה ונמצא בסיכון להיפגע מנפילות. בנוסף התנועה המוגבלת מורידה את כושר הלחימה לו אם הוא נקלע לסכסוך עם כלב או עם חתול יריב ומגביל את יכולת ההתחמקות שלו ממכוניות ומאיומים אחרים.
לסיכום, בעיית השמנת היתר פוגעת גם בבני אדם וגם בחתולים. ההבדל העיקרי הוא, שלחתול אין יכולת להחליט מה, כמה ומתי לאכול וכמה פעילות גופנית לעשות. הוא לחלוטין תלוי בבעליו. כשאדם מחליט לצרף חתול למשפחתו הוא לוקח אחריות על הגידול שלו ועל בריאותו ולכן חובה עלינו לשנות את הסטטיסטיקה המחרידה ולקחת את מצבו הגופני של חתולינו בידיים. הפחתת כמות המזון, הימנעות מצ'ופרים משמינים בין הארוחות, מעבר למזון דל קלוריות, ריבוי פעילות גופנית; כל אלה יכולים לסייע במאבק בהשמנה ובמחלות הקשות המתלוות אליה.
