פומרניין
שפיץ
משפחה12-16שנים
תוחלת חיים ממוצעת1.5-2.8ק"ג
משקל ממוצע של כלב בוגר18-22ס"מ
גובה ממוצע לכלב בוגרתיאור כללי
מקור הפומרניין הוא כנראה בגזע השפיץ הגרמני ושמו בא מאזור פומרניה במרכז אירופה. הפומרניין זכה לפופולריות בקרב בני מלוכה מאז המאה ה-17. בבעלותה של המלכה ויקטוריה היה פומרניין קטן במיוחד וכתוצאה מכך הפומרניין הקטן יותר הפך נפוץ וחביב בעולם כולו. כיום זהו אחד מהכלבים הפופולאריים ביותר בעולם, במיוחד בארה"ב. לכלב פומרניין צוואר קצר, לסת קצרה, גבו קצר וכך גם רגליו ואוזניו. יש לו פרווה כפולה, ששכבתה התחתונה רכה ושופעת, ואילו החיצונית גסה יותר. הפרווה מופיעה בגוונים שונים: חום, אדמוני, שחור, דבש, לבן או שילוב ביניהם. זנבו השעיר והמרשים של כלב פומרניין ממוקם גבוה ושוכב על גבו. אוזניו ממוקמות גבוה על הראש והוא מתאפיין במרץ רב ובתנועה נמרצת וקלה.
תכונות אופי
למרות גודלו הזעיר, כלב פומרניין הוא בעל אופי חזק, עקשן ודומיננטי. השילוב של ערנות וחשדנות עם אומץ ליבו ונכונותו להגן על בעליו ועל הטריטוריה שלו, ואפילו להתקיף כלבים גדולים ממנו בהרבה, הופכים אותו לכלב התרעה ולשומר מצוין. בדרך כלל הזכרים נובחים יותר מנקבות. אחד ממאפייני הגזע הבולטים ביותר של פומרניין הוא חביבותו ושמחת החיים שלו. הפומרניין הוא בעל יצר משחקים מפותח. בבית עם ילדים, מומלץ לגדל נקבה.
בריאות
כלבי פומרניין נוטים לסבול מבעיות במפרקים ובעצמות, בגלל העומס המוטל על רגליהם הדקות. אחת המחלות האופייניות לגזע היא "מחלת העור השחור" הגורמת לנשירת הפרווה והשחרת העור. תנאי האקלים החם בארץ, גורמים לפומרניין למצוקה, ולכן מומלץ מאוד לספר את פרוותו
לקראת הקיץ, למצוא לו פינה קרירה בבית ולהקפיד להוציאו החוצה השכם בבוקר או בשעות הערב, כשעומס החום פוחת. לכלב פומרניין תיאבון רב. מאחר והשמנה עלולה לגרום לבעיות אגן ומפרקים בבגרותו, מומלץ להגביל את כמויות המזון שלו.
אילוף
הפומרניינים, בעיקר הזכרים, הם עקשנים ובעלי אישיות אינדיבידואלית. לכן אילופם מצריך סבלנות. עם זאת, הם מאוד אינטליגנטים ובעלי יכולת למידה טובה וגם התקשורתיות שלהם ויצר המשחק המפותח מסייעים מאוד באילופם. כדי שהדומיננטיות של כלב פומרניין לא תאיים על בני הבית, חשוב להבהיר לו כבר בגיל צעיר מאוד מה מקומו בהיררכיה בבית, להציב לו גבולות ולהעניק לו הרגלי משמעת. אילוף נכון יכול להתחיל כבר בגיל עשרה שבועות, ובכוחו לסייע לתקשורת בין הפומרניין לבעליו, לרסן את עקשנותו הרבה ולהפכו לכלב צייתן, אבל שמח.
עדיין לא מצאת את התשובה שחיפשת?
