בירמני
תיאור כללי
חתול בעל פרווה ארוכה עם מגע משיי, עיניים כחולות עגולות וגדולות והבעת פנים חמודה ועדינה. האוזניים שלו רחבות בבסיס וארוכות. צבע הפרווה שלו בלונד מוזהב, עם אזורים כהים יותר כמו בפנים וברגליים. הגוון יכול להשתנות מחתול לחתול ונוכל לראות צבע חום שוקולד, אפור כחול, אפור כסוף, קרם ואדמדם. כפות הרגליים לבנות לגמרי באופן סימטרי וזה סימן ההיכר של הגזע. ומה שמעניין זה שהחתולים האלה נולדים עם פרווה לבנה לגמרי והצבע מתפתח בהמשך החל מהשבוע הראשון ומגיע לצבעים המלאים שלו בגיל שנתיים.
תכונות אופי
חתול עדין ואוהב להתפנק ולמעשה נחשב לאחד החתולים שהכי קל ונוח לחיות איתו. חתול אינטליגנטי וסקרן מאוד. הוא חתול פעיל ואוהב מאוד לשחק ולרוץ. מצפה להמון תשומת לב ואהבה. חתול בירמני מסתדר עם אורחים חדשים והוא מהחתולים שיגיע לדלת לקבל את האורח, דבר שאינו אופייני להרבה מאוד גזעים אחרים, כלומר הוא חברותי, מסתגל ולא פחדן במיוחד. הוא מסתדר מצוין גם עם ילדים וחיות אחרות בבית.
היסטוריה
הרבה מאוד אגדות יש סביב ההתפתחות של החתול הבירמני ואיך הוא הגיע לאירופה. אחת התיאוריות הנפוצות מדברת על זה שהחתולים האלה חיו במנזרים יחד עם הנזירים בצפון בורמה והם אלה שנשאו את נשמתם של הנזירים שמתו. בשנת 1919 שני מערביים קיבלו במתנה על עזרתם לנזירים, שני חתולים בירמנים וחזרו איתם לצרפת. שני החתולים הללו היו אלה שהתחילו את השושלת הבירמנית האירופית. במלחמת העולם השניה, מתו מרבית החתולים והגזע הבירמני כמעט נכחד באירופה והתחילו לבנות מחדש את הגזע הבירמני באירופה על ידי זיווג של חתול פרסי וחתולה סיאמית ויש שטוענים גם שאנגורה טורקית היתה חלק מהפיתוח המחודש של הגזע. בשנת 1955 הגיעו החתולים הבירמנים גם לאנגליה ובשנת 1966 הוכרו כגזע. החתול הבירמני הוא אחד החתולים הנפוצים באירופה.
